באתי לעשות לכם סדר בכל סוגי הפורמטים הגרפיים. מה צריך כדי לקבל הדפסה כמו שצריך ומה הולך לדיגיטל ולמסכים. מה זה קובץ וקטורי ולמה יש תמונות מפוקסלות בעולם.
אם אתם לא מתמצאים בעולם הדפוס, סביר להניח שהפורמט המוכר ביותר עבורכם הוא קובץ doc. מסמך שיצא תוכנת word של מיקרוסופט או תואם לעורך תוכן כלשהו.
אם יש משהו ששנוא על מעצבים, אני חושב, זה לקבל מלקוח חומר שהוא טוען שהוא החומר הגרפי שלו ובסוף לקבל ממנו קובץ word. אחת הסיבות לכך הן שעד לא מזמן מסמכים כאלה בכלל לא נפתחו כמו שצריך במחשבי מקינטוש, עד שהגיע הענן של מיקרוסופט שפתר לנו חלק מהבעיה.
בכל אופן, word הוא קובץ תוכן, אבל לנו המעצבים אין יותר מידי מה לעשות איתו. הוא לא תואם את סביבת העבודה של אדובי ואי אפשר להסתמך על התמונות שבו, מכיוון שהן מכווצות ולא איכותיות.
יש רק דבר אחד שחשוב להגיד על doc או docx עדין זה הפורמט הכי טוב להעברת תוכן טקסטואלי.
אבל הוא בשום צורה לא פורמט שמאפשר לעצב או לשמור את הקובץ לצורך הדפסה בבית דפוס, לפחות לא האידיאלי ביותר.
ההבדל בין פורמט וקטורי ופורמט מבוסס פיקסל
איורים בגרפיקה וקטורית מורכבים מצורות בסיסיות, אותן המחשב מסוגל לעבד בנקל, כמו נקודה, קו, אליפסה וקשת. התיאור של כל מרכיבי התמונה נשמר בזיכרון המחשב.
כאשר מעוניינים להציג תמונה על המסך או להדפיס אותה, המחשב מבצע תהליך "רינדור" (מאנגלית: Rendering) היוצר תמונת מפת סיביות ברזולוציה הנדרשת מתוך האיור הווקטורי.
יתרונה העיקרי של גרפיקה וקטורית הוא ביכולת לשנות את ממדי התמונה (להרחיב אותה או לכווץ אותה) בלא כל פגיעה באיכות התמונה, שלא כמו במקרה של תמונת מפת סיביות (פיקסלים). כמו כן, כאשר מדובר באיורים יחסית פשוטים, נפח האחסון הנדרש בייצוג וקטורי קטן משמעותית לעומת מפת סיביות.
להבדיל מקבצים וגרפיקה בפורמט וקטורי יש פורמטים רבים המבוססי מפת סיביות או בלשון שגורה יותר, על פיקסלים. בעצם כל קובץ תמונה הוא קובץ מבוסס פיקסלים. זה אומר שאם תתקרבו עוד ועוד עם זום לתמונה, תוכלו לראות ריבועים קטנים, הריבועים האלה שמרכיבים את התמונה, נקראים פיקסלים. ככל שיש יותר פיקסלים בצפיפות יותר גבוהה, כך איכות התמונה תהיה טובה יותר. או בשפה של מעצבים קוראים לזה רזולוציה. באופן כללי מאד, האיכות לצורך הדפסה תדרוש רזולוציה גבוהה יותר מאשר הרזולוציה במסך לצורך אתר לדוגמה. למרות שהיום מסכי רטינה דורשים רזולוציה גבוהה יותר מבעבר. בקבצי תמונה, ולא משנה איזה הם, הכלל מאד פשוט. אם התמונה גדולה ואיכותית, תמיד אפשר להקטין אותה. אם התמונה קטנה ולא איכותית, לעולם לא נוכל להגדיל אותה ולקבל תוצאה טובה.
ועוד משהו חשוב. תמיד כדאי לשמור עותק מקור, כי אם נקטין את התמונה, לא נוכל אף פעם להחזיר אותה לגודל המקורי ולאיכות הקודמת שלה.
חשוב לזכור: תמונה לדפוס באיכות של 300dpi, תמונה במסכים, לאיכות של לפחות 72dpi.
בוא נדבר על הפרדות צבעים
CMYK בדפוס משתמשים ב
מכירים את שיר הילדים, על ערבוב הצבעים? ״התבלבלולולול, התגלגלולולולו....״ אז איך נולדים לנו כל כך הרבה צבעים ואיך אנחנו מייצגים את הצבעים כדי שנוכל לדבר על אותו צבע?
גם כאן יש סוגי שילוב שונים של צבעים. המוכר לנו ביותר היא שיטת ההפרדה של שלושת צבעי היסוד פלוס שחור. השיטה הזו למדנו לצייר עוד בגן.
בשפת המעצבים, הרכב הצבעים מבוסס CMYK שהם שלושת צבעי ההדפסה בפרוצס וצבע שחור. C - כחול ציאן, M - מג׳נטה אדום, Y - צהוב ילו , K - שחור. כל הדפסה של עיתון, ספר, חומר פרסומי בכמויות גדולות עובד עם שיטת הפרדת הצבעים הזו. בבתי דפוס העובדים בפרוצס יש לפחות 4 לוחות צבע אשר מרכיבים את ההדפסה. כך שהשילוב בין הצבעים יוצרים לנו את התוצאה הסופית. לפעמים יש מכונות שמדפיסות גם צבע חמישי מעורבב, או לוח עבור גימור לקה.
למרות שבדפוס דיגטלי אין לוחות כמו בפרוצס, עדין ההפרדה של המכונות האלה עדיין מבוססת על הפרדת הצבע ל-4 צבעים, CMYK. אם אומרים לכם שהלוגו שלכם מורכב משני צבעי פנטון, אז תבינו שפנטון הוא בעצם צבע מעורבב שמוכן להדפסה. כמו שקונים מחנות צבע לקטלוג. היתרון הגדול בצבעי פנטון הוא ביציבות התוצאה והצבע בכל הרצה. זה צבע שעורבב בדיוק והגוון כמעט לא משתנה מהרצה להרצה.
החיסרון בפנטון, שהיום כבר פחות ופחות משתמשים בהדפסה הזו. העולם עובר לפתרונות דפוס דיגטליים מהירים ולפעמים גם בכמויות קטנות מבעבר. בכל אופן מדפסות דיגיטליות יודעות לתת תוצאה מאד קרובה לצבע פנטון ספציפי שיש לכם.
סביבה דיגטלית -RGB
בפרוייקטים הנשארים בסביבה דיגיטלית (צגים) כמו למשל אפליקציות ואתרים נעבוד על פי כללי RGB
המתייחס ל- Red Green Blue שהם למעשה נורות לד קטנות המרכיבות את תצוגת המסך בעזרת אור. כאשר נערבב אותם, או יותר נכון, נדליק אותם בעוצמת משתנות, נקבל קשת גוונים/קשת צבע רחבה. כאשר נדליק את שלושת הערוצים (הנורות) בעוצמה מלאה ושווה, נקבל תמיד צבע לבן. כאשר נכבה את האור נקבל צבע שחור.
קוד לדגימת צבע מורכב מ-3 ערוצים: אדום, ירוק, כחול – R(255) G(255) B(255) – הערך המקסימלי הוא 255 עוצמה מלאה בשלושת הערוצים מביא אותנו לצבע לבן. ניתן לבחור כל ערך מ – 0 עד 255. כאשר 0 בכל שלושת הערוצים מגדיר צבע שחור. R(0) G(0) B(0). בדיגיטל נהוג להשתמש בקוד צבע מקוצר כדוגמאת: #000000 שחור / #ffffff לבן. שני תווים לכל ערוץ של צבע. חשוב לדעת! צגים באופן כללי מכהים טיפה את הצבעים והופכים אותם לקודרים, גווני צבע משתנים בין מסכים ובין מכשירים שונים, גם אור חיצוני (כמו שמש, תאורה) משפיע, כדי להתגבר על כל אלה, עד כמה שניתן, יש לעלות את רמת האור בטון (“השמחה” בגוון), וליצור ניגודיות חזקה יותר כדי לשמור על חדות.
תוכנות גרפיות מאפשרות להחליט, באיזה הפרדת צבעים אנחנו מעדיפים לעבוד. אם העיצוב יהיה עבור סביבה דיגטלית, נעבוד עם קובץ שהצבעים שבו הם RGB. אם לדפוס, אנחנו נעדיף לעבוד עם CMYK.
בגלל שהאפשרויות של אפקטים בפוטושופ וגם התמונות המקוריות מגיעות ב - RGB, נעדיף לעבוד עד סיום העבודה ב- RGB. בסיום העבודה ניצא את העבודה בשיטת הצבע הנכונה. לדיגיטל כאמור, נשאיר ב RGB ולדפוס ב-CMYK. תמונות לדפוס נשתדל לתקן להם את הגוונים בידיעה שיהיה הבדל בין התוצאה של התמונה המודפסת לבין אותה תמונה המוצגת במסך מחשב או באפליקציה.
בכל אופן, גם אם טעיתם ויש בקובץ ששלחתם לדפוס תמונות ב- RGB, כל מערכת הפרדת צבעים, פרוצס או דיגיטלית, תדע לתרגם ל - cmyk, פשוט לכם לא תהיה שליטה על כך. לפעמים הצבעים ממש לא מה שהתכוונתם. במיוחד בצבעי כתום וסגולים.
אז מה ההבדל בין כל הפורמטים הגרפיים?
Printable Document Format - PDF
לפני הכל, בואו נכיר את הפורמט הכי מוכר בעולם הדפוס וההוצאה לאור. סוג זה של קובץ פותח בחברת adobe כדי לשמור קבצי טקסט. ההיגיון מאחורי סוג קובץ ה- PDF הוא יצירת סוג קובץ אוניברסלי שעובד בכל מערכות ההפעלה או ברובן. סוג קובץ זה מאפשר הצגה והדפסה של טקסט באיכות גבוהה.
ניתן ליצא קובץ PDF מכל תוכנה גרפית של אדובי, הקובץ מכיל את כל ההוראות הגרפיות הנדרשות עבור ההדפסה של הקובץ. בעבר, תוכנות גרפיות היו מייצאות את הקובץ הגרפי להדפסה בפורמט PS, פוסט סקריפט. זה היה קובץ הוראות עבור המדפסה. אם רצינו לראות את הקובץ כדי לוודא שאין בעיות, היינו משתמשים בתוכנת דיסטיילר, שהייתה הופכת את קובץ ל..PDF.
JPEG
ראשי תיבות של Joint Photographic Experts Group, הוא פורמט דחיסה גרפי בקובצי מחשב לדחיסת תמונות שפותח בסוף שנות השמונים וקרוי על שם הקבוצה שתקננה את הפורמט. נחשב לאחד הפורמטים הנפוצים והיעילים לדחיסת תמונות טבעיות ביחס של נפח לשימור מידע. מכיל אלגוריתמים של דחיסה מאבדת נתונים, לצד דחיסה שאיננה מאבדת נתונים. סיומת הקובץ היא jpg או jpeg. הפורמט המוכר ביותר פותח בשנות ה-80 המאוחרות, והיעוד העיקרי היה לאחסון דיגיטלי של תמונות באופן דחוס ומצומצם. הפופולריות הענקית של הפורמט נובעת בעיקר משילוב בין 3 יתרונות מהותיים:
דחיסה יעילה ואיכותית, התאמה לתצלומים ומצלמות דיגיטליות, אפשרות שליטה ברמת הדחיסה על חשבון איכות קובץ התמונה.
בין המגבלות של פורמט זה ניתן לציין שאינו תומך לא בשקיפות ולא בהנפשה. בקובץ אחד ניתן לשמור רק תמונה אחת בלבד. מגבלה נוספת היא חוסר היעילות של דחיסת תמונות בעלות מעברים חדים, כמו טקסטים וקווים המצויות בתמונות מסך ומסמכים סרוקים.
GIF
פורמט Graphics Interchange אשר הומצא אי שם בשנות ה-80 על ידי הרשת המסחרית CompuServe, הינו פורמט פופולרי בעולם האינטרנט מאז שנות התשעים ועד ימינו. הפורמט Graphics Interchange כמעט ולא שומר על איכות הקובץ, אך דוחס טוב בהרבה יותר מפורמט TIFF. בנוסף, ניתן לשמור את הקובץ על גבי שכבות ובכך להתאים לסריקה באינטרנט איטי, בנוסף הפורמט משמש ליישומים ייחודים באינטרנט כגון: אנימציות קצרות, והקטנת הנפח של התמונות ברשת. הוא אינו מתאים להדפסה ובדרך כלל ברזולוצית מסך הנמוכה מדפוס.
פורמט GIF עושה שימוש ב-256 גוונים מתוך מרחב אפשרי של שלושת הצבעים: אדום, ירוק כחול (RGB). כל פיקסל יכול להיות מיוצג על ידי 1 (שחור-לבן) עד 8 (צבעוני, RGB) סיביות. התמונה הדיגיטלית נדחסת תוך שימוש בוואריאציה של אלגוריתם הדחיסה LZW. אלגוריתם זה נמנה עם משפחת אלגוריתמי הדחיסה שאינם מאבדים מידע (Lossless).
PNG
(ראשי תיבות: Portable Network Graphics, בתרגום לעברית: "גרפיקה ניידת לרשת") הוא פורמט תמונה דיגיטלית המשתמש בדחיסה ללא איבוד נתונים. יוצרי הפורמט קבעו שיש לבטא אותו "פינג", אך בפועל קוראים את ראשי התיבות לאותיותיהן בדרך כלל, קרוב לוודאי כדי למנוע בלבול עם כלי הרשת ping. סיומת קובצי התמונה בפורמט PNG היא png לרוב, ומציין ה-MIME של הפורמט הוא image/png.
הפורמט גרפיקה ניידת לרשת, הוא חופשי אשר פותח כתחליף לפורמט ה-GIF. הפורמט קצת פחות גמיש ביחס לGIF, אך הוא מסוגל לשמור על מידע מפורט יותר של הקובץ ובכך להשיג יחס דחיסה טוב יותר. הפורמט נפוץ באינטרנט, השימוש העיקרי בו מיועד להפקת סמלילים. היתרון הגדול של PNG בכך שהוא מאפשר לשמור קובץ בעל רקע שקוף, לכן הוא כל כך נפוץ בשימוש עם איקונים ואלמנטים שקופים נוספים על גבי עמודי האינטרנט.
SVG
Scalable Vector Graphics
(בקיצור SVG) הוא שמה של שפת XML, המשמשת לתיאור גרפיקה וקטורית דו-ממדית סטטית או דינמית.
היתרון בפורמט הזה הוא ביכולת שלו לשמור על איכות ״פיקסל פרפקט״ מכיוון שהוא פורמט וקטורי ובנוסף לכך יכולות קוד ושינוי על בסיס קוד. ניתן לפתוח ולשנות את הקובץ באילוסטרייטור אך גם ניתן לשנות ערכים גרפיים באופן של תיכנות.
BMP
פורמט מפת סיביות הוא קובץ בזבזני ביותר מבחינת משקל הקובץ, אך כל התוכנות תומכות בו. אין סיבה טובה להשתמש בו רק לעיתים רחוקות. הביטוי מגיע מטכנולוגיית תכנות המחשבים, ומשמעותו מפה של ביטים שלמעשה מאורגנים כמערך.
בממשקי משתמש גרפיים ברוב מערכות ההפעלה פורמט גרפי זה מוטמע כחלק מובנה ממנה. סיומות של קובצי bitmap הן בדרך כלל BMP או DIB. לבד מ־BMP קיימים פורמטים נוספים לייצוג bitmap כמו InterLeaved Bitmap (ILBM), Portable Bitmap (PBM), X Bitmap (XBM), ו־Wireless Application Protocol Bitmap (WBMP).בנוסף, קיימים גם פורמטים רבים שמשתמשים במפת סיביות דחוסה, להבדיל מגרפיקה וקטורית.
כיום כבר בקושי משתמשים בפורמט הזה לצורך עריכה גרפית.
TIFF
פורמט קובץ תמונה מתויגת הינו פורמט רספונסיבי וגמיש, אשר שומר את המידע של התמונה, והוא פורמט שעשוי להתאים לכם כאשר שומרים תמונות שמיועדות להדפסה באיכותית וברזולוציה גבוהה. הפורמט תומך במגוון מסוים של אלגוריתמים לדחיסת הנפח, כמו אותן תוכנות הקיימות בתוכנות פקס – ומשום כך הוא חסכוני מפורמט BMP, על אף שהקבצים עדיין שוקלים כבד יחסית. בעבר הפורמט הזה שימש מעצבים לצורך שמירת תמונות באיכות דפוס אבל היום jpg תפס את מקומו.
PSD
פורמט פוטושופ. המלך הבלתי מעורער של עולם העיצוב. מאפשר שמירה של קובץ מרובה שכבות. יחד עם יכולות אפקטים, שיטות שילוב, אלמנטים וקטורים ומסיכות. בנוסף, ניתן לשלב פורמט PSD בתוכנות גרפיות כגון אינדיזיין, ולהביאו לדפוס. גם הוא פורמט המאפשר לשמור על רקע שקוף ולכן יהיה נוח להשתמש בו בעבודות גרפיות. החסרון היחיד שכדאי לקחת בחשבון הוא משקל הקובץ לעומת קבצי JPG.
RAW
רחב איכותי מאוד, אך הפורמט הכבד ביותר לתמונה. תמונות מסוג זה עשויות להגיע לנפח של 4-5 GB לתמונה. השימוש בפורמט מיועד בעיקר להדפסת תמונות איכות, בגדלים משתנים.
IND
אדובי אינדיזיין (Adobe InDesign) היא תוכנת הוצאה לאור שולחנית מאת חברת אדובי מערכות (Adobe Systems). אדובי מוכרת את אינדיזיין יחד עם כלי העיצוב שלה כדוגמת. זו התוכנה הנפוצה ביותר לעיצוב גרפי, בעיקר למוצרי דפוס. היא מאפשרת לערוך ולעמד חוברות, קטלוגים אבל גם עמודים בודדים לצורך פליירים וכרטיסי ביקור.
אינדיזיין משמשת ״במה עיצובית״ לתוכנות אדובי אחרות. קבצים וקטוריים מאילוסטרייטור, קבצי PSD מפוטושופ, עמודי PDF וגם כל פורמט תמונה, jpg ,eps, png וכ״ו.
Ai
סיומת לקובץ מסוג אילוסטרייטור של חברת אדובי. התוכנה משמשת לייצור פוסטרים, סמלילים ועוד. Adobe Illustrator היא תוכנת גרפיקה וקטורית שפותחה על ידי חברת אדובי.
התוכנה פותחה בשנת 1986 עבור מערכת ההפעלה Mac os שפועלת על מקינטוש, ופותחה מאוחר יותר גם בגירסת Windows. גרפיקאים רבים משתמשים בתוכנה, כיוון שבעזרתה ניתן לעצב כמעט כל דבר ללא צורך בשילוב תוכנות אחרות בעבודה. התוכנה משמשת לעיצוב גרפים, סמלילים, תלת-ממד ועוד. כמו כן קובצי התוכנה נתמכים גם בתוכנות תלת-ממד מתקדמות כגון 3D Studio Max, ו-MAYA, של חברת אוטודסק.
התוכנה משתמשת בשיטה הווקטורית והתמונות אינן מורכבות מפיקסלים. לכן ניתן ליצור אובייקט קטן ולהגדיל אותו עשרות מונים בלי לפגוע בחדות התמונה, כלומר בלי שהאובייקט ימרח והתמונה תהיה מטושטשת.
הגרסה העדכנית, נכון לשנת 2019, היא Illustrator CC 2020, שהיא הגרסה ה-24 של התוכנה, והיא עובדת בשיתוף פעולה עם שאר התוכנות של אדובי, כגון אדובי אינדיזיין ופוטושופ.
נתקלתם בפורמט לא מוכר? כתבו לי